יעוץ תעסוקתי מהו

מה אתם עושה בחיים? פעמים רבות אנו נשאלים שאלה זו כשאנו נדרשים להציג את עצמנו. בדרך כלל התשובה לשאלה זאת תהיה שם של מקצוע או תפקיד במקום עבודה, ואין זה פלא. העיסוק שלנו מהווה חלק מרכזי בהגדרתנו העצמית. רבים מאיתנו מבלים את רוב שעות היום במקום העבודה, ומשקיעים משאבים אדירים בעבודתם. לאור כל זאת, כואבת מאוד העובדה כי 66% מהמועסקים במשק מדווחים על חוסר שביעות רצון מעבודתם.

מדוע, אם כן, 66% מכח העבודה הולך ללא רצון ולא שמחה אל מקום עבודתו?
בחירה במקצוע הינה תהליך קבלת החלטות מורכב הכולל בתוכו שיקולים רבים כגון הכישורים, היכולות, הנטיות התעסוקתיות והאישיות והצרכים של האדם. אדם השואל את עצמו במה ירצה לעסוק ,צריך להתחשב מחד ברצונותיו ויכולותיו, ומנגד בשוק העבודה העכשווי, וקשה מכך, בשוק העבודה העתידי. בעת בחירת מקצוע רובנו נוטים לבחור בחלק אחד מהמשוואה: חלקנו יבחרבמקצוע מסוים מתוך מחשבה כי מקצוע זה יספק בטחון כלכלי, גם בהכרח מתוך הנאה. אחרים יבחרו מקצוע בו יוכלו לממש את עצמם מתוך תקווה כי יוכלו להתפרנס ממנו. אחרים יבחרו במקצוע כדי לצבור כח וסטטוס או במקצוע המאפשר שעות עבודה נוחו. מורכבות השיקולים יכולה לגרום לדחית ההחלטה באופן שיכול לפגוע בנו או בניהול בחירות לימודיות ובחירות קריירה באופן מיקרי.

בחירה במקצוע הינה צומת מרכזי בחיים, בין אם היא נעשית בתחילת דרכנו לאחר השחרור מהצבא, בין אם נעשית בגיל מאוחר יותר, ובין אם נעשית כאשר איננו מרוצים ממסלול הקריירה בו בחרנו ואנו מבקשים לשנות את תחום עיסוקנו. תהליך הייעוץ מאפשר לנו לעצור, להתבונן במרכיבים השונים המשפיעים על החלטתנו, ולבחור את הכיוון אליו נלך באופן מושכל ומודע יותר.

למה יעוץ תעסוקתי? הייעוץ התעסוקתי נולד בארה"ב בשנת 1890. בתחילתו התמקד התהליך בהשמה, ונועד לסייע לעובדים מהמגזר החקלאי להשתלב בשוק העבודה התעשייתי שהתפתח באותן שנים. עם השנים הפך התהליך למורכב יותר והחל לספוג לתוכו תיאוריות חברתיות ופסיכולוגיות. החל משנות ה-40 הוכנס התהליך לבתי ספר ולקולג'ים בארה"ב במטרה לכוון את בוגריהם אל עבר השכלה גבוהה, או אל עולם התעסוקה. בשנות ה-60 וה-70, בהתאם לרוח התקופה, התמקד התהליך בהגשמה עצמית של האדם בעבודתו. החל משנות ה-80 החל שוק העבודה לעבור שינוי נוסף, משוק תעשייתי וסטטי, לשוק דינמי השם דגש על מקצועיות וידע. אם בעבר אדם נכנס למקום עבודה ונשאר בו כל חייו, הרי שהיום האדם מבצע מעברים רבים בין מקומות העבודה; על כן עליו לבצע החלטות תעסוקתיות לעיתים תכופות יותר בחייו. בשל מורכבות עולם התעסוקה הפך תחום הייעוץ התעסוקתי למורכב יותר, וסביבו פותח שיח אקדמי והמקצועי פורה.

ישנם סוגים שונים של תהליכי יעוץ, החל מהכוון תעסוקתי הכולל מבחנים ופגישה קצרה ועד לתהליכים ארוכים יותר אשר כוללים מספר פגישות עם פסיכולוג תעסוקתי. תהליכי הכוון קצרים וממוקדים מורכבים לרוב מסוללת מבחנים וממספר מצומצם של פגישות (בין אחת לשלוש). מטרתם היא לשקף לאדם את זהותו המקצועית, המורכבת מיכולותיו, צרכיו ונטיותיו, לעזור לו לשקול בין מספר מקצועות אפשריים בהתאם, ובעיקר לאפשר לו לקבל החלטה על חייו ומהלך הקריירה שלו הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. תהליכים ארוכים מונחים גם הם על ידי אותה מטרה, אך מאפשרים התבוננות עמוקה יותר על נושאים שונים, אשר יכולים להשפיע על בחירתנו המקצועית. חשוב להבין שקבלת החלטה על מסלול קריירה מושפעת מהיבטים רבים בחייו של אדם, הן כלכליים, הן אישיים, והן חברתיים וערכיים. פעמים רבות ישנם חסמים שונים, גלויים וסמויים, אשר מונעים מאיתנו להגשים את עצמנו בתחום התעסוקה. תהליך היעוץ מאפשר לנו להעלות על פני השטח חסמים פנימיים אותם הדחקנו ולהתמודד איתם.
ההחלטה על בחירת קריירה בסוף תהליך היעוץ היא של הנועץ. הפסיכולוג מסייע לנועץ, על ידי שרטוט משותף של זהותו המקצועית, ועל ידי הענקת ידע וכלים שונים לקבלת ההחלטה התעסוקתית. קבלת החלטה בתום הקריירה כרוכה לרוב בשינוי. בכדי לבסס את השינוי אנו זקוקים למסגרת המעניקה בטחון ותמיכה. יעוץ תעסוקתי יכול לספק לנו מסגרת כזו.

חשוב לומר כי גם אם קיבלנו החלטה נכונה כעת, סביר שבעתיד נעמוד שוב בפני החלטות חשובות בקריירה שלנו, בהן נשאל את עצמנו כיצד אנו רוצים להתפתח מכאן. תהליך יעוץ טוב מספק לנועץ כלים באמצעותם יוכל לבצע בחירות טובות יותר בעתיד. בסיכומו של דבר, תהליך הייעוץ התעסוקתי מעניק לאדם את הכח לבחור בקריירה אשר תפרה אותו ותענה על צרכיו, מתוך ראייה מפוכחת של עצמו ושל המציאות בעולם התעסוקה.